Vayedaber

Ktouboth

Daf 65a

משנה: אַלְמָנָה שֶׁאָֽמְרָה אֵי אֶפְשִׁי לָזוּז מִבֵּית בַּעֲלִי אֵין הַיּוֹרְשִׁין יְכוֹלִין לוֹמַר לָהּ לְכִי לְבֵית אָבִיךְ וְאָנוּ זָנִין אוֹתָךְ שָׁם. אֶלָּא זָנִין אוֹתָהּ וְנוֹתְנִין לָהּ מָדוֹר לְפִי כְבוֹדָהּ.

Traduction

Si la veuve (542)Elle a le droit de réclamer les frais de sa nourriture sur les biens de l'héritage dit aux héritiers: ''Je ne veux pas quitter la maison de mon mari'', les héritiers ne peuvent pas lui dire: ''Va chez ton père, ou dans ta famille, et nous te nourrirons là-bas''; mais ils sont obligés de la garder, de la nourrir là et de lui donner un logement selon son rang – (543)La Guemara tout au long sur ce entier se trouve traduite traité (Kilayim 9, 4) (t 2, p 315-321).

Pnei Moshe non traduit

מתני' לזוז מבית בעלי. לצא' מבית בעלי:

ונותנין לה מדור לפי כבודה. וכן כלי תשמיש ועבדים ושפחות כדרך שהיתה משתמשת בהן בחיי בעלה ואם נפל הבית אין היורשין חייבין לבנותו דאת תהא יתבא בביתי תנן ואפי' אם רצתה לבנותו מממונה אין שומעין לה:

הלכה: נִיסֵּית הַבַּת. הַבַּעַל חַייָב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ כול'. תְּנַיי כְתוּבָּה שֶׁכְּתָבוֹ בִשְׁטָר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְחִיזּוּק כְּתָבָן. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. לִגְבּוֹת מִן הַמְשׁוּעֲבָדִים כְּתָבָן. רִבִּי יִרְמְיָה מַחֲלִיף שְׁמוּעָתָה. אָמַר רִבִּי יוּדָן. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְמָאן דָּמַר. לְחִיזּוּק כְּתָבָן. 65a דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּירוֹת וּלְשֶׁבַח קַרְקָעוֹת וּלְמָזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת מִנְּכָסִים הַמְשׁוּעֲבָדִים מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם. לא בִשְׁטָר. אַף הָכָא בִשְׁטָר. אָמַר רִבִּי חֲנַניָה. מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְבַעֲלַת חוֹב. לא בִשְׁטָר. אַף הָכָא בִשְׁטָר.

Traduction

Quant aux conditions supplémentaires du contrat (p. ex. de nourrir la fille) mises par écrit, R. Jacob b. Aha dit que c’est l’objet d’une discussion entre R. Yohanan et R. Simon b. Lakish: R. Yohanan dit que le mari les avait mises par écrit pour les confirmer seulement (sans autre garantie); R. Simon b. Lakish dit que cet écrit sert à prendre les immeubles en hypothèque pour garantie le paiement des sommes promises. R. Jérémie renverse les traditions (attribuant à R. Yohanan ce qui a été dit de Resh Lakish, et vice-versa). R. Judan dit: une Mishna (538)(Gitin 5, 3) confirme l’avis de celui qui déclare que cette mise par écrit est une simple confirmation du don, en enseignant: ''On a établi comme loi d’utilité publique qu’aux cas suivants le demandeur ne puisse pas se faire payer des biens vendus par le défendeur, savoir pour les produits des champs, ou pour l’amélioration des terres, ou pour la nourriture de la veuve et des filles orphelines''. Or, là, certes la règle est la même en présence d’un contrat; donc ici aussi, le montant n’est pas exigible, malgré le contrat. R. Hanania est d’un avis contraire: en disant que ''la fille en question (qui réclame) est considérée comme créancier'', la Mishna la considère ainsi, en vertu du contrat écrit; donc, celui-ci aura de même ici force de loi.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תניי כתובה. מזון האשה והבנות או שארי תנאי כתובה שכתב והתחייב עצמו בשטר:

לחיזוק כתבן. לחיזוק בעלמא ולא לייפות כחן לגבות מן המשועבדים:

וריש לקיש אמר לגבות ממשועבדין כתבן. לפי שהן אינן נגבות ממשועבדין ולפיכך כתבן בשטר לייפות כחן לגבות מהמשועבדים:

מחליף שמועתה. דרבי יוחנן לדריש לקיש ודריש לקיש לדר' יוחנן:

דתנינן תמן. פ' הנזקין:

לא בשטר. כלומר לאו אפי' בשטר קאמר התם דאין נגבין ממשועבדין כדאמרי' התם טעמא מפני שאין להם קצבה שידעו הלקוחות כמה יעלו המזונות ויזהרו להניח להם מקום לגבות וה''נ הכא אפי' בשטר אינן נגבין:

אמר ר' חנני'. כלומר דר''ח פליג דהא קתני במתני' מפני שהיא כב''ח ובמה היא כב''ח לא בשטר שכתב לה אף הכא תנאי כתוב' שכתבו בשטר נגבי' ממשועבדין:

הלכה: אַלְמָנָה שֶׁאָֽמְרָה אֵי אֶפְשִׁי לָזוּז מִבֵּית בַּעֲלִי כול'. כְּתִיב בַּמֵּתִים חָפְשִׁי כֵּיוָן שֶׁמֵּת אָדָם נַעֲשֶׂה חָפְשִׁי מִן הַמִּצְוֹת.

Traduction

Voir (12,5)

Pnei Moshe non traduit

גמ' כתיב במתים חפשי. אגדה זו כתובה בפ''ט דכלאים ושם אמתני' קאי דתנן תכריכי המת אין בו משום כלאים דכיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות ואגב דלקמן נקט לה נמי הכא:

מֵתָה אֵינָהּ עִמָּהּ. נִתְגָּֽרְשָׁה אֵין עִמָּהּ. הֶחֱזִירָהּ. מָאן דְּאָמַר. לִכְתוּבָּה אֲבָל לֹא לִתְנָאִין תַּנֵּי. מָאן דְּאָמַר. בֵּין לִכְתוּבָּה בֵין לִתְנָאִין. מַה הֲנֵי. הַפִּיקְחִים הָיוּ כוֹתְבִין. עַל מְנָת שֶׁאֲנִי זָן אֶת בִּתֵּךְ חָמֵשׁ שָׁנִים כָּל זְמַן שֶׁאַתְּ עִמִּי. וְתַנֵּי עֲלָהּ. וּבִלְבַד מִן הַנִּישּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים. וְאַתייָא כַּיי דָמַר רִבִּי חֲנִינָה. הַמֵּשִׂיא אֶת בְּנוֹ בַּבַּיִת זָכָה בַבַּיִת. וּבִלְבַד מִן הַנִּישּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים.

Traduction

– On stipule la présence ''avec lui''; si donc elle meurt, ou est répudiée, elle n’est plus avec lui (et il ne doit plus rien); si après la répudiation le mari la reprend, doit-il encore la nourriture à la belle-fille? C’est un point en litige (539)Cf ci-dessus, (9, 10): d’après l’un, le mari continue son engagement pour le douaire, non pour les droits supplémentaires; d’autre l’autre (540)Cf ci-dessus, (10, 6), fin, l’engagement est réversible aussi sur les détails supplémentaires (et le mari devra nourrir la belle-fille). – Les gens prévoyants écrivent qu’ils s’engagent à nourrir la fille pendant 5 ans, durant l’union du mari avec sa femme. A cette remarque il a été ajouté: cette condition (d’union) est seulement applicable à la durée du 1er mariage (non à une reprise après répudiation). C’est conforme à ce qu’a dit R. Hiya (541)Ci-dessus, (5, 1): lorsqu’un père marie son fils en sa maison, il lui fait acquérir la maison, pourvu qu’il s’agisse d’un 1er mariage (non pour un 2e mariage, ou la reprise d’une répudiée).

Pnei Moshe non traduit

מתה אינה עמו. על המתני' קאי דקתני הפקחין היו כותבין כ''ז שאת עמי ואם מתה או נתגרשה ודאי לאו עמו מיקרי ופטור:

החזירה. להאם אחר שנתגרשה אם חלו עכשיו נמי חיוב מזונות בתה עליו וקאמר דאתייא בפלוגתא דפליגי לעיל סוף הכותב גבי קטן שהשיאו אביו כתיבת' קיימת וכן המגרש את אשתו והחזיר' דתנן שם ע''מ כתובה הראשונ' החזירה ומ''ד התם לכתובה דוקא למנה ומאתים אבל לא לתוספת ולתנאי כתובה הכא נמי גרסינן ואינו חייב לזון בתה:

מ''ד. התם בין לכתובה בין לתנאי' הכא נמי:

ובלבד מן הנשואים הראשונים. על כולה מתני' קאי דהא דמהני בשכתב לה וטעמא משום דהן הן הדברים הנקנים באמירה דוקא בנישואי הראשונים שלו:

ואתייא כהא דאמר ר''ח המשיא כו'. בפ' אע''פ דאמרינן שם דכל אלו דברים בנשואים הראשונים הן נאמרין:

Ktouboth

Daf 65b

רִבִּי צִיוָה שְׁלֹשָׁה דְבָרִים בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ. אַל תָּזוּז אַלְמָנָתִי מִבֵּיתִי. וְאַל תִּסְפְּדוּנִי בָּעֲייָרוֹת. וּמִי שֶׁנִּיטְפַּל בִּי בְּחַיָּי יְטַפֵּל בִּי בְמוֹתִי. אַל תָּזוּז אַלְמָנָתִי מִבֵּיתִי. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. אַלְמָנָה שֶׁאָֽמְרָה. אֵי אֶפְשִׁי לָזוּז מִבֵּית בַּעֲלִי. אָמַר רִבִּי דּוֹסָא. דְּלָא יֵימְרוּן לָהּ. בֵּיתָה דִּנְשִׂוָותָה הוּא מְשׁוּעֲבָד הוּא לִנְשִׂוָותָה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן יוֹסֵי. כְּהָדָא דְתַנֵּי. דָּרָה בַבַּיִת כְּשֵׁם שֶׁהָֽיְתָה דָּרָה וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינַת הַיָּם. וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי כֶסֶף וּבִכְלֵי זָהָב כְּשֵׁם שֶׁהָֽיְתָה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינַת הַיָּם. וְנִיזּוֹנֶת כְּשֵׁם שֶׁהָֽיְתָה נִיזּוֹנֶת וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינַת הַיָּם. וְאַל תִּסְפְּדוּנִי בָּעֲייָרוֹת. מִפְּנֵי הַמַּחֲלוֹקֶת. וּמִי שֶׁנִּיטְפַּל בִּי בְּחַיָּי יְטַפֵּל בִּי בְמוֹתִי. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה דְּצִיפּוֹרִין. כְּגוֹן יוֹסֵף אֶפְרָתִי. יוֹסֵה חֵפָנִי. רִבִּי חִזְקִיָּה מוֹסִיף. אַל תַּרְבּוּ עָלַי תַּכְרִיכִין. וּתְהֵא אֲרוֹנִי נְקוּבָה לָאָרֶץ. מִילְתָא אָֽמְרָה בְּסַדִּין אֶחָד נִקְבַּר רִבִּי. דְּרִבִּי אָמַר. כְּמַה דְבַר אִינָּשׁ אֲזִיל הוּא אֲתִי. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. כְּמַה דְבַר נָשׁ אֲזִיל הוּא אֲתִי. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן. כְּסוּת הַיּוֹרֶדֶת עִם אָדָם לִשְׁאוֹל הִיא בָאָה עִמּוֹ. מַאי טַעֲמָא. תִּתְהַפֵּךְ כְּחוֹמֶר חוֹתָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ. אַנְטוֹלִינוֹס שְׁאַל לְרִבִּי. מַהוּ הָדֵין דִּכְתִיב תִּתְהַפֵּךְ כְּחוּמֶר חוֹתָם. אָמַר לֵיהּ. מִי שֶׁהוּא מֵבִיא אֶת 65b הַדּוֹר הוּא מַלְבִּישׁוֹ.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

רבי צוה שלשה דברים. בבבלי פרקין קצת הנוסחא נשתנית וכן בשארי דברים הכתובים באגדה זו:

ולא מתניתא היא. בתמיה ולמה הוצרך לצוות אותם:

א''ר דוסא. שלא יאמרו בית הנשיא הוא ומשתעבד לנשיא שלאחריו שהוא ר''ג בנו ולפיכך צוה אל תזוז מביתי:

כהדא דתני וכו'. כלומר דר''א בן יוסי מתרץ שמן הדין אינה דרה בבית חשוב ומשתמשת בכלים חשובים אלא כשם שאם היה בעלה במדינת הים ולא כשם שהוא עמה ולא היה בית הנשיאות ראוי לה מן הדין ולפיכך צוה:

מפני המחלוקת. שאם יספדוהו בעיירות יבאו רבים מהכפרים הסמוכים ולא תשא אותם הארץ ויבאו לידי מחלוקת. ובבבלי קאמר משום יקרא הוא:

יוסף אפרתי יוסה חפני. דקדים ערסייהו לערסיה:

אל תרבו עלי תכריכין. שלא להרבות הרמה:

נקובה לארץ. שיהא הארון נתחב בקרקע כדרך הכוכין שעושין בכותלי המערות שלא יבאו הגשמים וישטפו אותו. א''נ שיהא הארון עצמו נקוב לארץ שאם יכנסו המים יעמדו במקומן ולא ישטפוהו למקום אחר והיינו כדאמר בב''ר מפני המבול:

מילתא אמרה. מפי השמועה היו אומרים שרבי לא היה נקבר אלא בסדין אחד:

דרבי אמר לא כמה וכו'. כלומר לא כמה שאדם נקבר בלבושו הוא עומד בתחיית המתים ולפיכך לא ציווה שילבשוהו כהוגן:

כסות היורדת וכו'. כלומר כמו שיעשה הנס בתחייה ובבנין הגופות כן יעשה בלבושים:

כמו לבוש. כמו שהיה לבוש:

מי שמביא את הדור. מי שהוא מחיה ומביא אותן הוא מלבישן והיינו תתהפך כחומר החות' שהיו כחומר ומהפכן לצורך חותם ולתחיה וכן יעמדו כמו לבוש שהוא מלבישן באותו לבוש עצמו:

רִבִּי יוֹחָנָן מְפַקֵּד. אַלְבְּשׁוּנִי בּוֹרְדִּיקָא לָא חִיוְרִין וְלָא אוּכְמִין. אִין קָמִית בֵּינֵי צַדִּיקַיַא לָא נִבְהָת. אִין קָמִית בֵּינֵי רְשִׁיעַייָא לָא נִבְהִית. רִבִּי יֹאשַׁיָּא פְּקִיד. אַלְבְּשׁוּנִי חִיוְורִין חֲפוּתִין. אָֽמְרוּ לֵיהּ. וּמַה אַתְּ טָב מִן רַבָּךְ. אָמַר לוֹן. וּמַה אֲנָא בְהִית בְּעוֹבְדַּאי. רִבִּי יִרְמְיָה מְפַקֵּד. אַלְבְּשׁוּנִי חִיוְרִין חֲפוּתִין. אַלְבְּשׁוּנִי דִּנְסָרַיי. וֶהָווּן מְסָנַאיי בְּרַגְלַיי וְחוּטְרָא בְיָדַיי וִיהֲבוּנִי עַל סִיטְרָא. אִין אֲתִי מְשִׁיחָא וַאֲנָא מָעֲתָד.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

אלבשוני בורדיקא. הוא צבע כמראה התכלת וממוצע בין הלובן והשחרות:

אין קמית. אם אני עומד בין הצדיקים איני מתבייש שאין מלבושיי שחורים ואם אני עומד בין הרשעים איני מתבייש להיות כמתגאה עליהם שהרי אינם לבנים. ובבבלי פרק כל היד א''ר ינאי לבניו אל תקברוני לא בכלים לבנים וכו':

חיוורין חפותין. לבנים מגוהצין ונאים א''נ שיש להן אימרא כמו וכחפת חלוקו כלומר שילבשוהו כהוגן וכראוי:

מן רבך. רבי יוחנן:

ומה אנא בהית. וכי. אני בוש במעשיי ולעורר לב התלמידים ליראת השם אמר כן:

אלבשוני דנרסיי. שם בגדיו החשובים ותנו מנעלים ברגליי ומקלי בידי והשכיבוני על צדי כדי שאהיה מוכן להתעורר ולעמוד בביאת המשיח ואז יחיו המתים והכל לחזק שורש האמונה ופנת תחיית המתים:

צִיפּוֹרַייָא אָֽמְרִין. מָאן דַּאֲמַר לָן דְּמִיךְ רִבִּי, אֲנָן קְטָלִין לֵיהּ. אֲדִיק לוֹן בַּר קַפָּרָא. רֵישֵׁיהּ מְכַסֵּי מָאנוֹי מְבַזְּעִין. אֲמַר לוֹן. יְצוֹקִים וְאֶרְאֶלִּים תְּפוּסִין בַּלּוּחוֹת הַבְּרִית וְגָֽבְרָה יָדָן שֶׁלָּאֶרְאֶלִּים וְחָֽטְפוּ אֶת הַלּוּחוֹת. אָֽמְרוּ לֵיהּ. דְּמָךְ רִבִּי. אֲמַר לוֹן. אַתּוּן אָֽמְרִתוֹן. וְקָֽרְעוֹן. וַאֲזַל קָלָא דְּקָֽרְעִיוּ לְגַו פִּתְחָא מַהֲלָךְ תְּלָתָא מִילִין.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

ציפורייא. אנשי ציפורי ששם מת רבי ואמרו מי שיאמר לנו מת רבי אנו הורגין אותו וכל זה מרוב צערם אמרו:

אדיק. הציץ להם בר קפרא ראשו מכוסה ומעוטף כאבל ובגדיו קרועים:

יצוקים. מצוקי ארץ ומלאכים תפשו בלוחות הברית וגברה ידן של המלאכים ועל רבי רמז לומר כן:

דמך רבי. אם מת:

אתון אמרתון. ולא יצא הדבר מפי:

לגו פפתה. עד שם המקום פפתה שהוא מהלך ג' מילין מצפורי:

רִבִּי נָתָן בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא. מַעֲשֵׂה נִיסִּים נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה וְנִכְנְסוּ כָּל הָעַייָרוֹת לְהַסְפִּידוֹ. וְאַישֵׁירוֹנֵיהּ תְּמַנֵּי עֶשְׂרֵה (בניסָן) [כְּנִישָׁן] וְאַחְתּוֹנֵיהּ לְבֵית שָׁרַיי. וְתָלַת לוֹן יוֹמָא עַד שֶׁהָיָה כַּל אֶחָד וְאֶחָד מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ וּמְמַלֵּא לוֹ חָבִית שֶׁלְּמַיִם וּמַדְלִיק אֶת הַנֵּר. כֵּיוָן שֶׁשָּֽׁקְעָה הַחַמָּה קָרָא הַגֶּבֶר. שָׁרייָן מְצִיקִין. אָֽמְרִין. דִּילְמָא דְחַלְּלִינָן שַׁבָּתָא. וָאָתִת בַּת קוֹל וְאָֽמְרָה לוֹן. כָּל מִי שֶׁלֹּא נִתְעַצֵּל בְהֶסְפֵּידוֹ שֶׁלְּרִבִּי יְהֵא מְבוּשָּׂר לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא בַּר מִן קַצְרָא. כֵּיוָן דְּשָׁמַע כֵּן סְלִיק לְאִיגְרָא וּטְלַק גַּרְמֵיהּ וּמִית. נְפָקַת בְּרַת קָלָא וְאָֽמְרָת וַאֲפִילוּ קַצְרָא.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

ואשרוניה ח''י כנישן. הניחוהו בי''ח קבוצים כי כן דרכם לעשות מעמדות ומושבו' למת ומתאספים שם העם להספד:

ואחתוני'. והורידוהו לבית שערים ששם נקבר רבי ועמד להן השמש ונתארך היום עד שהיה וכו':

שריין מציקין. התחילו לצער עצמן שמא ח''ו חללו שבת:

בר מן קצרה. חוץ מן הכובס בהיה דרכו תמיד לבא לפני רבי ואותו היום' לא בא כדאמר בבבלי פרקין:

כיון דשמע וכו'. הפיל עצמו מגג לארץ מרוב צערו ומת:

ואפי' קצרא. מזומן הוא לחיי עולם הבא:

רִבִּי הֲוָה יְתִיב לֵיהּ בְּצִיפּוֹרִין שִׁבְעָה עָשָׂר שְׁנִין. וְקָרָא עַל גַּרְמֵיהּ וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וַיְחִי יְהוּדָה בְצִיפּוֹרִין שְׁבַע עֶשְׂרֵה שְׁנִין. וּמִין גּוֹבֵּיהֶן עֲבַד תְּלַת עֶשְׂרֵה שְׁנִין חֲשֵׁישׁ שִׁנּוֹי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן. כָּל אוֹתָן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לֹא מֵתָה תַיָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא הִפִּילָה עוּבָּרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְלָמָּה חֲשֵׁישּׁ שִׁינּוֹי. חַד זְמָן עֲבַר. חָמָא חַד עֵיגַל מִתְנְכֵיס. גָּעָה וְאָֽמְרָה לֵיהּ. רִבִּי. שֵׁיזְבִי. אֲמַר לֵיהּ. לְכָךְ נוֹצָֽרְתָּה. וּבְסוֹף הֵיךְ אִינְשִׁמָת. חָֽמְתוֹן אִין קְטָלוּן חָדָא קַן דְּעַכְבָּרִין. אֲמַר לוֹן. אַרְפּוּנוֹן. וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו כְּתִיב.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

ומן גוביהן. מן אותן הי''ז שנים עשה י''ג שנים בצער כאב השיניים:

לא מתה. יולדת בא''י לפי שיסוריו היו מגינים על הדור:

ולמה. מאיזה מעשה באו לו היסורין:

חד זמן. היה עובר וראה עגל אחד שמוליכין לשוחטו וצעק וא''ל רבי הצילני:

ובסופה. ובסוף מאיזה מעשה נתרפא ונסתלק הכאב:

חמתון. ראה אותן הורגין קינה א' של עכברין ואמר להם הניחום ורחמיו על כל מעשיו כתיב ובשביל שנתרחם עליהן נתרחמו עליו ג''כ מן השמים:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source